בלוג

העברת מסרים בהומור

להעביר מסרים, לרתום לחזון ולשכנע בעזרת הומור

מה אנחנו יכולים ללמוד ממישל אובמה על העברת מסרים באמצעות הומור

אני אוהבת את רעיית נשיא ארה"ב לשעבר, מישל אובמה, ויש לי תחושה שקרוב היום שבו היא תהיה הנשיאה. למה? ובכן, יש לה כל מה שצריך, הכרות מוקדמת עם השטח, כריזמה, אנרגיה, הומור ויכולת רטוריקה נפלאה. צפיתי בה באחד הנאומים שלה לקראת סבב הבחירות השני של בעלה לנשיאות ומה אומר, מלאכת מחשבת של הומור, פנייה לרגש והחלקה מטורפת בשיער. רגע אחד היא מצחיקה את הקהל כדי לתפוס את תשומת ליבו המירבית ומייד אחרי הבדיחה היא מעבירה מסר רציני ומרגש בגוף ראשון. לדוגמא, היא מספרת כמה היא ובעלה היו עניים כסטודנטים בתחילת דרכם, "היינו כל כך צעירים, כל כך מאוהבים וכל כך בחובות". זהו מסר שגם מעביר הזדהות (באנו מלמטה), גם מרגש (אנחנו אתכם באותה הסירה) וגם מצחיק (אף אחד לא מצפה לשימוש במילה "חובות"). בהמשך היא ממשיכה להצחיק ומספרת שכשהם התחילו לצאת ברק היה כל כל עני שהוא אסף לדירה שלו שולחן קפה מהמזבלה ואחרי שהקהל צוחק היא עוברת למסר רציני על כך שמאוד חשוב לו לטפל ברפורמת הבריאות על אף מורכבות הנושא ועצות מחברים להניח לעניין המורכב הזה לעתיד. כלומר, היא כל הזמן מזגזגת בין המצחיק, שמייצר הקשבה אמיתית ואז אנשים דרוכים, לרציני, כדי להעביר מסרים חשובים לגבי כהונת בעלה.

אז איך הומור עוזר לנו להטמיע מסרים?

מאחר והיכולת להצחיק היא נדירה, כשהקהל צוחק – המסר מוטמע אצלו מהר ועמוק יותר ממסר שמועבר בצורה לקונית. אנחנו נהנים מהבדיחה וההנאה הזו גורמת למסר להיחרט טוב יותר בזיכרוננו. זוהי הסיבה שרוב הפרסומאים מעדיפים  היום לייצר פרסומות מצחיקות לטלוויזיה מאשר מרגשות. הומור זכיר יותר. נסו להיזכר בפרסומת הראשונה שעולה לכם לראש, מניחה שהיא כנראה תהיה של בזק, שוקה, אסי כהן או יובל סמו (טעיתי? שלחו לי מייל אבל אני לא מגיבה😊). הומור עוזר למפרסם למכור כי הפרסומות משתמשות בפרזנטורים אהובים. חוש ההומור המפותח של אותם הפרזנטורים, הוא זה שגורם לנו להרגיש קרבה מיידית ותמידית אליהם.

על הקשר בין סטורטלינג והומור

בעיניי, סיפור טוב, מה שמכונה היום "סטורטלינג", מורכב משלושה פרמטרים עיקריים: פשטות (מייצרת בהירות), אישי (מייצר הזדהות) והומור (מייצר הקשבה וקרבה). לפעמים אפשר להעביר מסר חשוב ומשנה חיים אפילו בסיפור קצר של דקה. מי מכם שיצא לו לצפות באחת ההרצאות הפופולאריות ביותר של בטד, זו קן רובינסון, סר רובינסון בשבילי ובשבילכם (שנפטר לא מזמן) ודאי יסכים. רובינסון מדבר על איך בתי הספר הורסים את היצירתיות של הילדים והוא משתמש בבדיחה כדי להעביר מסר רציני ביותר. די בתחילת ההרצאה הוא פותח ואומר: "יש סיפור על ילדה בשיעור ציור בגן כשהגננת שואלת אותה מה היא מציירת והילדה עונה לה שאת אלוהים. הגננת עונה לה שאף אחד לא יודע איך אלוהים נראה והילדה בלי להתבלבל עונה "תיכף כולם ידעו". בדיחה מעולה שהיא למעשה סיפור קצר שמשתמש בהומור כדי להעביר מסר עמוק, שכל בני האדם נולדו יצירתיים ורק תהליכי חברות כאלה ואחרים, גרמו לנו לזנוח את הדמיון שלנו ולצמצם את היכולות שלנו. אנחנו רואים שפוליטיקאים, פרסומאים, אנשי חינוך ומנהיגים מכל הסוגים מרבים להשתמש בהומור מקדמת דנא (אין לי מושג מאיפה הבאתי את הביטוי הזה..) ועד היום. אפילו לאלברט איינשטיין היו כמה בדיחות מצוינות, והרי ידוע שהומור זה עניין מדעי שמבוסס על נוסחאות מדויקות.

אם כל מנהל בארגון הוא מנהיג, איך הוא יכול להשפיע על העובדים בעזרת הומור

נניח מצב שבו יש קיצוצים בחברה, בין אם בכמות העובדים או בהטבות, כחלק מהתייעלות או בשל תקופה קשה. המשימה כפויות הטובה הזו מוטלת לרב על המנהלים. אז איך מנהל/ת יכולים לבשר בשורות לא נעימות לעובדים מבלי לפגוע במוטיבציה שלהם?

"חברים, אנחנו נכנסים עכשיו לתקופה של הידוק חגורות, שזה אומר שאנחנו נאלצים בין היתר גם לקצץ בסכום היומי של התן ביס. אני אישית רואה בזה ברכה מאחר ורובינו יושבים 12 שעות ביום על הכיסא ולא עושים ספורט, אז לפחות נחשוב פעמיים אם אנחנו צריכים את הקינוח. זה הזמן שלכם להיגמל מסוכרים, יש מכונים שלוקחים על תהליך גמילה כזה אלפי שקלים ואנחנו החלטנו לעשות את זה עבורכם בהרבה פחות. ועכשיו רגע ברצינות, זה לא נעים, אבל זו תקופה שתעבור ואנחנו נצמח ממנה וזה הזמן לפתח את כישורי הבישול שלכם ומה שנקרא "מעז יצא מתוק", טוב, אולי זה לא הביטוי הכי מתאים כאן…"

אם צריך לקצץ בכמות בעובדים אפשר לספר סיפור אישי ולעורר דרכו הזדהות, "זה אף פעם לא נעים לאבד מקום עבודה, אבל מניסיון אני יכול להגיד לכם שאני פה כי היו קיצוצים במקום אחר ויצא לי מזה רק טוב, ואני מקווה שגם לכם. אני לא יודע מה זה אומר שהחליטו לקצץ דווקא אותי, אבל אני רוצה להאמין שלא הייתה ברירה. קיבלתי את זה בהבנה,  כי קיבלתי הזדמנות להתנסות במשהו חדש שכנראה לא הייתי מגיע אליו אילולא הקיצוצים, אז אני יודע שהכל לטובה וגם פילחתי את השדכן סיכות."

איך להעביר מסר בעזרת הומור עצמי

באחד הנאומים שלו מול חברי הקונגרס, מנה ברק אובמה את כל האתגרים שהוא עדיין צריך להתמודד איתם כשנשיא ארה"ב, "אני צריך לסיים את המלחמה באפגניסטן, להנהיג את רפורמת הבריאות, לייצב את הכלכלה, ועדיין למצוא זמן להתפלל חמש פעמים ביום." כשאובמה משתמש כאן בבדיחה בסוף, הוא מעביר מסר לכלי התקשורת ולמתנגדיו שאין טעם לרדת עליו שיש לו שורשים מוסלמיים, הוא לא מתבייש בזה, הוא משתמש בזה ראשון. ואם הוא צוחק על זה, יצא המרצע מן השק. מה שנקרא, השכם לרדת עלייך, צחק על עצמך קודם.

אילו סוגי מסרים שונים הומור יכול לעזור לנו להעביר

  1. הומור יכול לעזור לנו להפוך חסרון ליתרון, נשיא ארה"ב לשעבר רייגן עשה את זה נהדר כשנשאל על גילו המופלג כחסרון להנהיג את ארה"ב בסבב הבחירות השני שלו לפני שהוא נבחר שוב (מה הוא ענה? בשביל זה תצטרכו לשמוע את ההרצאה שלי…).
  2. הפגנת בטחון עצמי, כפי שסיפרתי קודם שעשה אובמה באחד מנאומיו.
  3. העברת מסר רציני ועמוק בצורה קצרה ועניינית.
  4. אופטימיות והעלאת המוטיבציה כמו במקרה של קיצוצים בארגון.
  5. אחדות – כמו שציינתי בסיפור של מישל אובמה על בעלה, ברק, כשהיה סנטור צעיר.

בהרצאות שלי אני מדגימה איך הומור הוא כלי אפקטיבי להעברת מסרים בצורה נעימה בין אם זה בפוליטיקה, בעולם הפרסום והצרכנות, בחינוך, בעולם ההייטק ובכל תחום בחיינו. כשאנחנו צריכים להעביר מסר כואב, תקיף, לא נעים או מאכזב, שווה רגע לעצור ולשאול – איך אנחנו יכולים להעביר אותו בעזרת  הומור ככה שהוא יחליק בקלות יותר בגרון ויגרום לצד השני לשתף איתנו פעולה.

טכניקות לשילוב הומור כדי לשכנע ולהטמיע מסר-

בהרצאות שלי אני מפרטת כמה טכניקות ידועות ופשוטות ליצירת הומור שכל אחד יכול

  1. אנלוגיה – השוואה בין שני עולמות תוכן. למשל, "אמא שלי בבית היא כמו שוטר…."
  2. הקצנה – כשמישל אובמה מתארת שהריהוט של ברק אובמה כסנטור צעיר נאסף מהזבל ברחוב, זה נקרא להקצין את הסיטואציה.
  3. הומור עצמי – לחשוב מה הדבר הכי נורא שאפשר להגיד עליי ולהגיד את זה עליי קודם ומוקצן יותר.
  4. הטעיה קומית – כל בדיחה מבוססת למעשה על הטעיה קומית. הולכת הקהל לכיוון מסוים והגיוני ואז שבירה בצורה לא צפויה. למשל, נניח שחברה מזמינה אותי לחתונה שלה ואני עונה לה – "הייתי ממש שמחה לבוא אבל לא בא לי", אף אחד לא מצפה לחלק השני של המשפט אלא להתחמקות קלאסית בתירוץ כזה או אחר.

דוגמאות וטכניקות נוספות לכתיבת והגשת בדיחות ניתן למצוא במדריך הדיגיטלי שלי לשימוש בהומור בפרזנטציות.

שתף המאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אשמח לקבל פרטים על ההרצאה

דברו איתי!
איך אוכל לעזור?
דילוג לתוכן