דמיינו שאתם נכנסים בבוקר למשרד ועל הדלת יש שלט מתחלף. בכל בוקר, איחול בוקר טוב שונה ומצחיק. ביום ראשון למשל, תמונה של הומלס כשמתחתיה הכיתוב "בוקר טוב, אנשים, איזה כיף שיש לנו איפה לעבוד!"
ביום שני תמונה של ברק אובמה עם הכיתוב, "ניסה להתקבל לכאן ולא הצליח!"
ביום אחר תמונה של חיילים עייפים ומותשים אחרי שהם אכלו חומוס (פוטושופ..), "בוקר טוב, היום לצהריים אנחנו ממליצים על סלט!".
וכך כל יום בשבוע. איזה כייף זה להיכנס למשרד עם חיוך! כבר העלנו אנרגיות. אפשר גם לתגמל עובדים על משפטי בוקר טוב מצחיקים שהם יביאו בעצמם. תחרות זה תמיד טוב ליהודים.
אז למה חשוב להשתמש בהומור בעבודה?
1. תחושת לכידות ושייכות – שימוש בהומור, במינונים הנכונים, עוזר לתחושת לכידות של העובדים, והרי ידוע שמעבר לתנאים הסוציאליים ולסיפוק מהתפקיד, אנשים נוטים להתמיד במקום העבודה בזכות החבר'ה. אם אנחנו כבר מבלים במשרד את רב שעות היום, כדאי שזה יהיה עם אנשים שנעים לנו במחיצתם, והומור בעבודה, הוא בדיוק הכלי שמייצר תחושה של לכידות. משפחתיות. הווי אישי של אותה המחלקה. ככל שיש יותר הומור פנימי שרק אותו הצוות/ ארגון מכיר, ככה תחושת הלכידות יותר גדולה.
2. הפקת לקחים והתייעלות – הומור במצבי עימות מאפשר לקיחת אחריות ולמידה מטעויות. תחשבו רגע, אם עובד עושה פדיחה, את מי יהיה לו קל לשתף? מנהל/ת שיאפשרו ללמוד מן העניין או כזה שיצעקו עליו שהוא תיכף עף מהבניין? אווירה שמאפשרת כנות, שיתוף והפקת לקחים תביא די מהר לפחות טעויות.
3. עידוד יצירתיות – כל בדיחה טובה מבוססת על הטעיה קומית. הומור בעבודה מאפשר לנו לתרגל הסתכלות אחרת על העולם, על בעיות, על סיטואציות. כשיש אווירה שמאפשרת צחוק, היא נותנת פתח לסיעור מוחות ולהעלאת רעיונות מחוץ לקופסא. יש קשר הדוק בין הומור ליצירתיות. למעשה הומור זוהי דרך יצירתית להסתכל על העולם.
4. שיפור התפוקה – כשצוחקים לא חושבים, ולכן צחוק מאפשר אתנחתא למח. במקום לצאת להפסקת סיגריה כל חצי שעה, או לברוח לנייד, האפשרות אחת לכמה זמן לצחוק יחד כצוות על משהו שזה עתה קרה, מאפשרת למח את האתנחתא שהוא זקוק לה כדי לחזור להקשבה חזרה (בצורה מיטבית).
5. הטמעת מסרים – לא סתם רב הפרסומות המוצלחות ביום בטלוויזיה נעשות בידי קומיקאים. הומור בעבודה עוזר למידע חדש להיטמע טוב יותר ולאורך זמן. למה? פשוט מאד, כי זה מסר שמועבר בצורה לא שבלונית.
נסו לדמיין רגע שני שלטים בכניסה לשירותים במשרד, הראשון הוא טקסט שחור בלבד בו כתוב "נא לא לזרוק דברים כבדים לאסלה", ואילו בשני יש תמונה של מישהו שטובע באסלה ומעליו אותה השורה. איזה מהם יגרום לכם (יותר לכן במקרה הזה), לנקוט בפעולה הרצויה? נכון מאוד, הראשון (סתם…..)
איך משלבים הומור בעבודה בחמישה צעדים?
1. שלטים – שימוש בשלטים מצחיקים במטבחון, בשירותים, במשרד ובחללי העבודה במקום בשלטים יבשים. כמה שיותר תמונות מצחיקות יתקבלו בברכה
2. ניוזלטר – הודעות סמס, מיילים לעובדים, ניוזלטר חודשי שמתובלים בהומור יביאו למעורבות גבוהה יותר של העובדים.
3. ישיבות עבודה – אפשר ורצוי להכניס הומור לישיבות. למשל, לפתוח ולסיים ישיבה בבדיחה, ומי שמאחר כמובן חייב להצחיק את כולם או.. להיקנס.
4. הרמות כוסית– שילוב משחקים משעשעים זוהי דרך נהדרת להעביר הפי האוור בימי חמישי. למשל, חידון עם שאלות מצחיקות על העובדים. "מי מבין העובדים כמעט טבע פעם בבריכת ילדים?" (אפשר גם להעניק לו במתנה גלגל הצלה..) ועוד.
5. מיתוג מעסיק – מיתוג מעסיק הפך כבר ממזמן לשם קוד לגאוות יחידה. כשהארגון ממותג כמקום מגניב, יצירתי, שכייף לעבוד בו, וזה גם מה שמוקרן כלפי חוץ, העניין אוטומטית מעלה את המורל של העובדים.
למשל, מודעות גיוס עובדים מצחיקות. דוגמא מהזמן האחרון היא הקמפיין המוצלח שעשתה רשת הסופרמרקטים AM:PM – הרשת השתמשה בהומור עצמי במודעות שמעוצבות כמעין מודעות גיוס להייטק עם סלוגנים בסגנון, "אין לנו שף פרטי שמבשל כל יום צהרים אבל אנחנו כן מוכרים מאנץ' כל לילה…".
שימוש יצירתי כזה במודעות גיוס שמשלב בתוכו הומור, ביחוד עצמי, מעלה את ערכו של מקום העבודה כלפי חוץ וכתוצאה מההערכה החיצונית, מתחזקת גאוות היחידה.
והכי חשוב, לא לפחד כלל, הומור לא מוריד תפוקה או מייצר בהכרח אווירה לא רצינית. במינונים הנכונים עם האנשים הנכונים, הומור הוא דווקא כלי שמעודד יצירתיות, יעילות והתייעלות. אם אובמה הבין את זה והפך לנשיא ארה"ב – Yes you (also) can!
אולי גם יעניין אותך:
